בג"ץ: גבר שיושב בבית אינו "עקרת בית"

חוק הביטוח הלאומי משנת 1953 משקף את חלוקת התפקידים 'המסורתית' – הגבר דואג לפרנסת המשפחה, בעוד האישה מבצעת את עבודות הבית – ושופטי בג"ץ הציבו אתגר בפני חברי הכנסת לשקול להשוות את זכויותיהם וחובותיהם של "עקרת הבית" ושל גבר שאינו עובד * בעוד השופטים אליעזר ריבלין ואליקים רובינשטיין כינו את החוק כמבוסס על תפיסות עולם מיושנות שאבד עליהן הכלח, העלה השופט ניל הנדל את השאלה האם השיג השינוי במעמד האישה כיום שוויון או שמא אך הגדיל את הנטל המוטל על האישה?

 

גבר שיושב בבית אינו "עקרת בית": שופטי בג"ץ דחו אתמול עתירה שבה ביקש גבר שלא עובד להחיל עליו את הוראות חוק הביטוח הלאומי הפוטרות "עקרת בית" מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין פסק, בהסכמת השופטים אליקים רובינשטיין וניל הנדל, כי "יתכן שיש בחוק, המחיל הסדר שונה על גבר ועל אישה, פגיעה מסוימת בשוויון. אולם אף אם קיימת אפליה היא מעוגנת בדבר חקיקה ראשי (של הכנסת – אי"פ), העומד בתוקף שנים רבות".

חוק הביטוח הלאומי מחייב תשלום דמי ביטוח על עובדים – שכירים או עצמאיים – בהתחשב בגובה הכנסתם. אדם שאינו עובד כשכיר או כעצמאי, הגם שאין לו הכנסה, מחויב בתשלום דמי ביטוח בסכום מינימלי. אך אישה שהיא "עקרת בית" – המוגדרת בחוק כאישה נשואה שאינה עובדת שכירה או עצמאית, ובן זוגה מבוטח, פטורה מתשלומי הביטוח הלאומי. למרות הפטור מהתשלומים, היא זכאית מהביטוח הלאומי לביטוח נפגעי תאונות, לביטוח נכות ולביטוח סיעוד.

לטענת בני הזוג יחזקאל וסוניה מני, ההסדר שבחוק הביטוח הלאומי – לפיו גברים שאינם עובדים חייבים בתשלום דמי הביטוח – מטיל נטל כלכלי גבוה על נשותיהם של אותם הגברים, שכן הן נדרשות לשלם את דמי הביטוח הלאומי המוטלים על בעליהן. בכך פוגע החוק בחופש העיסוק של אותן נשים, ובחופש העיסוק של גברים המעוניינים לעבוד במשק הבית. "מאחר שהחובה לשלם דמי ביטוח לאומי עבור גבר שאינו עובד מוטלת בפועל על האישה העובדת, ובהתחשב בכך ששכרן של נשים נמוך בממוצע משכרם של גברים – מכביד התשלום הנוסף על נשים עובדות ופוגע בהן", נטען בעתירה לבג"ץ, ולכן יש לפסול את ההסדר הקיים בחוק.

נציגי הביטוח הלאומי והיועמ"ש טענו מנגד כי החוק מתייחס במפורש ל"עקרת בית" כאישה, והמושג של "עקר בית" כלל לא קיים בו. החוק מבחין בין גבר ואישה כדי להיטיב את מצב האישה שלא עובדת ולפטור אותה מתשלומי הביטוח. המוסד לביטוח הלאומי אף איים כי אם תתקבל העתירה, ויינתן פטור גורף לגברים "עקרי בית" מתשלומי הביטוח הלאומי, הדבר יעלה לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים, עד כדי כך שהמדינה תעדיף להטיל חובת תשלום גם על "עקרות בית", ורק לא לפטור מתשלום גברים שלא עובדים.

שופטי בג"ץ אמנם דחו את העתירה, אבל עמדת היועץ המשפטי לממשלה והביטוח הלאומי קוממו אותם כהוגן. "הנמקת המשיב ששינוי במצב הקיים משמיע עלות של מאות מיליונים וגם פגיעה בציבור גדול של נשים – אינה משכנעת דיה, לדידי", קבע השופט רובינשטיין. "לטעמי ראוי כי המחוקק 'ירים את הכפפה' ויבדוק באופן יסודי את התמונה כולה, את התועלות במצב הקיים ככל שהן עדיין קיימות כטענת המשיב, ומנגד את החסרונות ברוח דברינו. התוצאה עשויה להיות איזון חדש, שביל זהב בין השיקולים, שלא יהא בחינת 'משחק סכום אפס'. אם תתקיים הבדיקה יהא זה שכרה של העתירה; יפה שעה אחת קודם, והנה אתגר למחוקק".

השופט ריבלין דחה את העתירה משום שלא הוכחה פגיעה בחופש העיסוק והפגיעה בזכות לקניין היא מידתית ומאוזנת. "יתכן שיש בחוק, המחיל הסדר שונה על גבר ועל אישה, פגיעה מסוימת בשוויון", הודה השופט ריבלין. אולם "אף אם קיימת אפליה, היא מעוגנת בדבר חקיקה ראשי (של הכנסת – אי"פ), העומד בתוקף שנים רבות", מאז 1953. מנגד, דחה השופט ריבלין גם את טענת הביטוח הלאומי כי ההסדר הקיים מהווה "העדפה מתקנת", שנועדה לקדם שוויון לטובת הנשים העובדות במשק ביתן. "קשה לומר שההבחנה שעושה החוק מגשימה את הרציונלים של ההעדפה המתקנת בדרך כלשהי", הוא קבע.

"החוק שחוקק ב-1953 לא נועד ליצור שינוי או לעודד שוויון, אלא רק שיקף את המציאות שהייתה קיימת אז – מציאות שבה התקיימה חלוקת התפקידים 'המסורתית', לפיה הגבר דואג לפרנסת המשפחה, בעוד האישה מבצעת את עבודות הבית. הנשים נתפסו כמבוטחות התלויות בבעליהן, וההנחה הייתה שרובן המכריע לא יצא לעבודה מחוץ לבית. אפילו איננו מצויים במצב של שוויון מלא בין גברים לבין נשים בשוק העבודה, הרי שאין ספק כי החברה אינה אותה חברה של שנות ה-50, ונראה כי החקיקה בתחום דיני הביטוח הלאומי נשארה, במידה רבה, מאחור". לכך הוסיף השופט רובינשטיין כי "אכן קשה להסביר דברים אלה במשקפי הזמן והמקום דהאידנא, מקום שהוראות החוק מדברות אלינו מעידן אחר, ממצבים חברתיים שנשתנו עד מאוד בחלק ניכר מהאוכלוסייה, עד כי במקומות רבים אבד על הדגם הישן כלח".

השופט ריבלין אף הסתפק האם החוק מקנה לנשים יתרון כלשהו על פני הגברים, בפוטרו אותן מתשלום דמי הביטוח. שכן, "תא משפחתי שבו האישה היא המפרנסת נדרש לשאת בנטל נוסף לעומת תא משפחתי שבו הגבר הוא המפרנס. תא משפחתי שכזה נפגע מההסדר החקיקתי הקיים, המבוסס על תפיסות עולם מיושנות. כך, מקום בו בחרו נשים לצאת ולעבוד בעוד בעליהן נושאים בנטל הטיפול במשק הבית נופלת עלות דמי הביטוח על היחידה המשפחתית כולה, ובמקרה בו הגבר לא עובד – הנטל מונח על כתפי האישה והתשלום הנוסף יורד ממשכורתה. בכך עשוי להיות תמריץ שלילי ליציאת האישה לעבודה".

לכך הוסיף השופט רובינשטיין כי "אין מדובר בבעלי משאבים בלתי מוגבלים, ושיקולי הגינות מצדיקים להתחשב ביכולתה של האישה. התא המשפחתי האופייני אינו מורכב איים-איים (גם אם ישנם חריגים), אלא ראוי להשקיף עליו במקרה ה'רגיל' במכלולו, בחינת כלים שלובים, והתעלמות מכך משל יביא האיש ממרחק לחמו – אין לה מקום". ואילו השופט הנדל העלה את השאלה האם השיג השינוי במעמד האישה כיום שוויון או שמא אך הגדיל את הנטל המוטל על האישה?

שופטי בג"ץ המליצו לחברי הכנסת לשקול להכיר בעקרת הבית כמבוטחת בזכות עצמה, ולהשוות זכויותיהם וחובותיהם של "עקרת הבית" ושל גבר שאינו עובד.

לפסק הדין בעניין בג"ץ 1046/09 סניה ויחזקאל מני נ' המוסד לביטוח לאומי

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מעמד האישה ביהדות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על בג"ץ: גבר שיושב בבית אינו "עקרת בית"

  1. נאוה הגיב:

    הנטל על נשים הולך וגדל במיוחד שבימינו גברים רבים מרשים לעצמם להיות מובטלים ולהתהדר בכותרת "עקר בית". כך שהאישה מכינה את הילדים לגן, עובדת 8-9 שעות, מכינה ארוחת ערב, אמבטיות ומשכיבה את הילדים לישון. הבעל מבצע חלק ממטלות הבית, אך לרוב פחות מעקרת הבית הממוצעת במיוחד כשיש תינוקות בבית. בא המחוקק ואומר, לא מספיק – היא צריכה גם לשלם ביטוח לאומי עבור בעלה…
    ואני אומרת שנשים שבעליהם אינם עובדים ומשלמות בכל זאת לפעוטונים, גנונים וכיו"ב- שיזכו מהמדינה להחזר מס במקום לנטל נוסף!!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s