פסיקה: הלומד שעתיים ביום זכאי להבטחת הכנסה

לא בכל יום זוכה האזרח הקטן לנצח את המוסד לביטוח לאומי בבית המשפט, אבל מסתבר שההתעקשות משתלמת. האברך יצחק חחיאשוילי רשם אתמול ניצחון כזה לזכותם של אברכי הכוללים שזכאים בתנאים מסוימים שהציג על עצמו לקבלת הבטחת הכנסה. מי שלומד תורה במשך שעתיים מדי ערב לא נחשב ל'תלמיד' בכל הנוגע לאי-קבלת גמלת אבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, פסקה אתמול השופטת יעל אנגלברג-שהם מבית הדין לעבודה בבאר שבע, וקיבלה את הערעור שהגיש חחיאשוילי על החלטת הביטוח הלאומי לדחות את תביעתו לגמלת הבטחת הכנסה.

חחיאשוילי טען בערעור בבית הדין לעבודה כי הוא לומד תורה בכולל 'יגל יעקב' בבאר שבע בזמנו הפנוי במשך שעתיים מדי ערב, לאחר שבמשך היום הוא עסוק בחיפוש עבודה. לכן אין לראות בו 'תלמיד' כמוגדר בחוק הבטחת הכנסה, איננו רשום בקובץ תלמידי הישיבות באגף המוסדות התורניים במשרד החינוך והוא זכאי לגמלה. הביטוח הלאומי טען מנגד כי יש לראות בו תלמיד ישיבה שלא זכאי לגמלה, משום שהוא לומד בכולל באופן סדיר ואף מקבל על כך מלגה חודשית בשיעור של 500 שקלים. לטענת הביטוח הלאומי, גם אם חחיאשוילי אינו רשום כתלמיד ישיבה במשרד הדתות, הרי שיש לראותו ככזה משום שהוא מקבל מהכולל מלגה חודשית ומתקיימים לגביו גדרי הסדירות והמחויבות שבלימוד.

השופטת אנגלברג-שהם הכריעה בשאלה המשפטית האם חחיאשוילי נחשב ל'תלמיד' או לא, בפרט שהמונחים 'תלמיד' ו'מוסד תורני' לא הוגדרו בחוק הבטחת הכנסה ויש לפרש אותם על-פי משמעותם בחוקים אחרים ועל-פי תכליתם. אם השאלה תֵענה בשלילה, אז אין בסיס לשלול את זכאותו של חחיאשוילי לגמלה, אך אם השאלה תֵענה בחיוב, יהיה מקום לבחון האם 'כולל אברכים' מהווה 'מוסד תורני' או שהוא בבחינת מוסד הנחשב לחריג.

נפסק כי המבחנים שיש בהם כדי לסייע בקביעה אם האדם הוא 'תלמיד' או לא על-פי חוק הבטחת הכנסה הם: סדירות הלימודים מבחינת הזמן (ימי הלימוד ושעות הלימוד), סדירות הלימודים מבחינת החומר הנלמד, סדרי לימוד עם חברותא, מחויבות למסגרת הלימודים, רישום נוכחות, פיקוח חיצוני, קבלת מלגה בעקבות הלימוד, רישום כתלמיד ישיבה במשרד ממשלתי, עמידה במבחנים, מטרת הלימודים היא קבלת תעודה, פעולות קבלה ללימודים בכולל, לימודים בזמן הפנוי, חובות על הלומד בכללי התנהגות ומשמעת.

על-פי המבחנים הללו פסקה השופטת אנגלברג-שהם כי חחיאשוילי אינו 'תלמיד', ולכן אין לשלול ממנו את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה. לאור המסקנה הזאת, אין צורך להכריע בשאלה האם 'כולל אברכים' מהווה 'ישיבה' או 'מוסד תורני' כטענת הביטוח הלאומי והשאלה נותרה בצריך עיון. "שעה שמדובר על אדם הלומד מיוזמתו כשעה וחצי ביממה לימוד תורה לשמה, במסגרת שאינה מחייבת, הגם שהוא עושה כך באופן סדיר, אין לתת למאפיין הסדירות לגביו משקל רב", פסקה השופטת אנגלברג-שהם, בהסכמת נציג העובדים יאיר טבת ונציג המעבידים משה עזרא. בית הדין פסק כי אם חחיאשוילי עומד ביתר תנאי הזכאות לגמלה, זכאי הוא לקבלתה החל מספטמבר 2008, ואף השית על הביטוח הלאומי הוצאות משפט בסך של 2,000 שקלים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה, סדר יום חברתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s