תנ"ך רם. "המקרא הוא שירה גאונית גם ברוב פרקי הפרוזה שלו, זוכה בפרויקט הזה לפרפראזה מגוחכת, המתחזה לתרגום לעברית בת-זמננו"
ראה אלוהים שהאור אחלה
…כמה טבעי המעבר מעופר עיני לפרויקט החדש "תנ"ך רם", שבית ההוצאה שלו מכריז עליו כ"בעל ערך לאומי ומרכיבו החינוכי אדיר". "תנ"ך רם" הוא יותר מבדיחה. הוא מפגע תרבותי, סכנה לספרות העברית, ואירוע חבלני בקנה-מידה לאומי.
המקרא, טקסט מעובה ומורכב, שהוא שירה גאונית גם ברוב פרקי הפרוזה שלו, זוכה בפרויקט הזה לפרפראזה מגוחכת, המתחזה לתרגום לעברית בת-זמננו. על-מנת להבין במה מדובר די להתחיל לקרוא בטקסט האמור, שאפילו כתרגום משַׁטח מאוד, הוא לוקה באי-הבנות.
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" מומר ל"והארץ היתה שוממה וריקה, והיה חושך מעל מי התהום שכיסו את הארץ". תוהו-ובוהו הוא צירוף שקיים אפילו בעברית הישראלית, ממש כמו "מהפכת סדום ועמורה" ו"בלגאן", אבל בשום עברית אין הוא "שוממה וריקה". וה"תהום" בפסוק התנ"כי – המעוררת יראת מסתורין – הופכת כאן לבעיית אינסטלציה משונה.
לא כאן המקום להתווכח עם גלעד צוקרמן, הסבור שהעברית המקראית היא שפה זרה, וכי העברית הישראלית קרובה יותר ליידיש משהיא קרובה למקרא. הרי לגבי היידיש, שהיא הלא-מודע של העברית הישראלית, אני מסכים אתו (דא עקא, שהעברית המקראית זורמת גם בעורקיה של היידיש). אבל המסקנות הפדגוגיות של צוקרמן – שיש ללמד את התנ"ך בתרגום לישראלית, ולו גם תרגום גרוע ומסלף, אינן נובעות מן התזה הבלשנית שלו.
גם אם יש זרות בלשון התנ"ך, צריך ואפשר להפנים אותה, כמונו בצעירותנו, ובגיל שעדיין קל ללמוד לשונות. וגם אם נניח שהדבר אינו קל, הגיע הזמן להפסיק להתבלבל בין בתי-ספר לקייטנות. בלי התנ"ך, ככתבו וכלשונו, לא תתאפשר הקריאה בכל הספרות העברית המודרנית, לא רק בביאליק ובעגנון, אלא גם בפוגל, ביעקב שבתאי, בא.ב. יהושע, בגרוסמן, ביונה וולך, בדליה רביקוביץ, ואפילו באורלי קסטל-בלום. נסו לקרוא בשירי פוגל בלי ה"לא זמנים" של התנ"ך וסדר המלים המקראי. נסו לקרוא את זך בלי "כי אדם לעמל יוּלד".
פירושים בתחתית הדף, המבארים מלים לא-מוכרות, הם כלי העזר הנאות לתלמידי הכיתות הנמוכות. "תרגום" מלא, שיְיַתר את הקריאה במקור, הוא ספר שראוי להשמיד אותו, חרף כל הקונוטציות של שריפת ספרים. כי ברגע שיוכנסו ספרים כאלה לבתי-הספר, שום תלמיד לא יקרא את המקור. כל תרגום של התנ"ך, אפילו התרגום המעולה לאנגלית הקרוי על שמו של המלך ג'יימס, רחוק מרחק מזרח ממערב מן הדבר עצמו. אבל ההשוואה הזו מופרכת, כי לא מדובר כאן על תרגום אלא על פעולת חיסול של אחת מתשתיות התרבות הישראלית.
רבות עד אינספור המלים בעברית הישראלית שהלא-מודע המתוח שלהן הוא שימושן התנ"כי. החיים בתוך הפרדוקסים של הקיום הישראלי שלנו מתחוורים ונעשים משמעותיים רק בעזרת המתח הזה, של חילון-לא-חילון, של טרנספורמציה שהותירה ספיחים. עם "תנ"ך רם" במקום הטקסט המקראי, לא תישאר לנו עברית ישראלית, או כל עברית אחרת…
מתוך האתר של הוצאת הספריה החדשה:
http://www.newlibrary.co.il/htmls/page_894.aspx?c0=15936&bss53=13176
פאזל 
אני לחלוטין מסכים עם האמירה שלך, בודאי כשמדובר על ספר כל כך משמעותי כמו התנ"ך.
השאלה שעולה לי בהקשר הזה היא האם היית אומר משהו דומה למשל אם אמריקאי או גרמני היו מחליטים להוציא מהדורה מעודכנת של התנ"ך בשפתם. נכון, המקור אינו באנגלית או בגרמנית, אבל גם בשפות אלו יש לתרגום ותק של אי אילו מאות שנים, ולתרגום מחודש יכול להיות אפקט לא כל כך שונה מהאפקט שאתה מתאר ביחס לשפה העברית.
נראה לי שהביקורת שלך היא למעשה בשני רבדים. הרובד האחד הוא כנגד עצם הרעיון של רענון השפה של טקסטים. הרובד השני הוא שאם כבר עושים את זה, כדאי לעשות את זה טוב.
a big mistak. there are many words in the hebrew bibel that a young man cant understand. it will not help to write something out side of the body of the text. many reasons stop this idea and- toda lael –now it started a new era in the modern hebrew.
אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת
הציטוט שהבאת למה שמתיימר להיות
"עברית מודרנית" הוא מזעזע (וגם "תרגום" שגוי)
והספר הנ"ל נראה לי מפלצת בת-זמננו…
התנ"ך הוא אוצר מופלא של השפה העברית
במילותיו העתיקות והמתחדשות הוא הבסיס של כל תרבותנו כאן.
מדהים אותי שיש מי שחושב שיש לשנות אותו
אני מקווה ש"תנ"ך רם" יהיה גם כישלון מסחרי מהדהד
ושניתן יהיה לגרוס את עותקיו שהם מיפלצים נוראים בעיניי.
לגמרי לא מסכים.
מצער לגלות שמה שחשוב לרבים מאיתנו הוא קידוש המילים. המילים של התנ"ך הפכו בעיני הכותב כאן, למילים קדושות יותר מכל דבר אחר! יותר קדושות מהמשמעות שלהן, ויותר קדושות מהמסר שהן מעבירות דרכן. אז אני רוצה לתקן: התנ"ך של עם ישראל, הוא לא רק מילים ! התנ"ך מכיל גם משמעות ומסרים מדהימים, שאותם העבירו הנביאים והסופרים באופן מדהים בשפה שהיתה בשימוש בתקופתם. המסר שמאחורי המילים הוא הוא מה שחשוב. כל הנושא של בעד/נגד התירגום הפך לגמרי לנושא בלשני, או לטיעונים על כך שהילדים שלנו צריכים להתאמץ או לא להתאמץ. חבר'ה אתם פיספסתם את העיקר! את המהות! האם המהות לא מעניינת אותנו ? או שאולי אנחנו מעדיפים להתהדר במילים האנכרוניסטיות ולבטא את המילים האלה, בלי (או עם) להבין את משמעותם. זה מזכיר לי הרבה פעמים בביקור בבית כנסת את החזן או הרב העובר במהירות על המילים… העיקר להגות את המילים… לפעמים זה נראה שאת המשמעות אנחנו מעדיפים לא לדעת. כך נוכל להמשיך לחיות את חיינו בלי להיות מוטרדים יותר מידי. אז אם גנבנו משהו (שהורדנו באינטרנט נניח) אז טוב זה לא נורא. כולם עושים את זה. אם הטרדנו מישהי, טוב לא נורא אף אחד לא שם לב. העיקר שאת המילים אנחנו הוגים כמו שצריך ומצליחים לשנן את הקטע בעל פה. והמשמעות ? האם היא לא העיקר ?… המסרים… לא תנאף , אהבת אלוהים , אהבת רעך… נראה שזה לא מעניין אותנו ולא אף אחד אחר שכתב על התירגום. המוסריות שמסביבנו לא מעניינת אותנו, כי מה שחשוב לנו זה החיצוניות(=המילים) שכן זה הטיען שלנו בעד/נגד תירגום המילים הקדושות.
וזה המקום להודות שלא קראתי את תנ"ך רם (עדיין) ואני בטוח שהוא אינו חסין מבעיות. הרי אפשר לתרגם (או לפרש) כך ואפשר אחרת. אבל זה לא משנה את זה שגם המבוגרים וגם הילדים יכולים לקרוא אותו ולהבין את המסרים המועברים בו. ואת הדקדוקים הקטנים על המילים, אפשר להשאיר לבלשנים, אבל זה לא העיקר ! הנה הזדמנות לכך שהתנ"ך יהפוך להיות נגיש לילדים ולמבוגרים, אבל לא, המכובדים שבינינו וגם הדתיים שבינינו מעדיפים שהתנ"ך ישאר עלום ומסתורי, רצף מילים אנכרוניסטיות וקשות בעיני רוב האנשים.
שלום,
תגובה מלאה זאת נחתכה בטיעונים מוזרים מעמוד של פרופ' מנחם פרי. להלן התגובה המלאה:
מכיוון שלא הייתי ברור מספיק אני מעוניין לעשות ניסיון אחד נוסף, ומקווה שתינתן לי הבמה הזאת ברשותכם שוב. יחד עם זאת, אבקש מכם לנסות להבין אותי מעבר למילים ולמשפטים שלי המוצגים על המסך הזה: סילחו לי למשל על משפטים לא ברורים, ניסוחים לא מוצלחים, או טעויות כתיב. נסו רגע להבין את הכוונה שלי מאחורי מה שאני כותב כאן. מה שאני מדבר עליו, הוא שהמילים והמשפטים בספר תנ"ך – ובמיוחד בספר תנ"ך – הם הצורה, החיצוניות, אבל מעבר להם מסתתרת משמעות, ומסרים. אותם מסרים שהנביאים והסופרים רצו להעביר לעם ישראל. אני לא טוען שאני מבין את כולם. אני בהחלט חפץ בכך, ואני חושב שאני מגלה כל פעם בקריאה בספר תנ"ך דברים מדהימים. כשאנ ניזכר בלימודי התנ"ך שלי בבית-ספר זה מצער אותי על הזמן הרב שמבזבזים בהתעמקות בצורה (חריזה וכו') ולא בתוכן. כי וואוו, כשמגלים מה יש שם בפנים, אז זה מדהים. המילים בעיני רק האמצעי, הכלי, הדרך להעביר את המסר. ומה שמעציב בעיני, על פי התגובות הצוננות לרעיון התירגום לשפת יום-יום של התנ"ך הוא שנראה שהמסר הוא הדבר האחרון שמעניין מישהו בארצנו. דתיים או חילונים.זה נראה שכולנו מעדיפים כמו החזן או הרב בבית הכנסת לעבור על המילים במהירות הבזק. אנחנו מכנים את התנ"ך ספר קדוש, אך בהתיחסות אליו, אנחנו מבזים אותו. אנו מתיחסים לתנ"ך כאל ספר מת, שאין לו שום דבר להגיד לנו על החיים שלנו. על דברים שעלינו לתקן אצלינו, בחיים שלנו, ביום-יום. ישעיהו הכריז באוזני העם: "וַיאמֶר אֲדנָי יַעַן כִי נִגַשׁ הָעָם הַזּה בְפִיו וּבִשְפָתָיו כִבְדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶנִי וַתְהִי יִרְאָתָם אתִי מִצְוַת אֲנָשִים מְלֻמָדָה". האם ישעיהו לא מדבר כאן עלינו, הכותבים בדף זה, ועל אופן התיחסות שלנו לדברי התנ"ך ? ספר תנ"ך בשפת חולין אינו רק אוסף סיפורים בנאליים ! ספר תנ"ך גם אינו ציור של ואן גוך שאני מעוניין להנות ממנו. האם זאת המטרה בדברי הנביאים ? שנהנה מהספר כמו מציור של ואן גוך ?! אני אישית מעוניין לגלות בו את מה שרוצים להגיד לי בו. וזה לא משנה אם השפה היא עתיקה או שפת חולין. את המאמץ להבין את המסר בכל מקרה צריך לעשות! בשום מקום לא טענתי שהצלחתי למצוא את המסרים, כפי שנכתב כאן בתגובה, וגם לא כתבתי שנצליח לתקן את הדור עם התירגום החדש. הרי מי שירצה יקרא, מי שלא ירצה לא יקרא. מי שירצה יקבל את הדברים שהוא צריך לקבל, מי שירצה לא יקבל. מה שאני טוען שמבול הביקורת הקיים בארץ היום על רעיון התירגום אומר משהו. משהו חשוב על עם ישראל: דתיים וחילוניים, ועל הקשר הקלוש של העם לאלוהים ולתנ"ך
תנך המתורגם כולו לשפה עברית מדוברת הוא לא רעיון טוב, הוא רעיון מעולה!
איכות התרגום דרושה להיות מעולה ולא פחות מכך.
תנך שיובא בתרגום טוב לעברית מדוברת אכן יכול לחולל מהפכה בידע הכללי של כלל דוברי העברית בשל הנגישות הגבוהה שייצור.
אמנם עושר השפה יגרע ממנו, אוצר המילים יגרע ממנו אך התשואה שתבוא ממנו היא שמספר גדול הרבה יותר של דוברי עברית יכיר את תוכנו הסיפורי\עובדתי של התנך.
לקרוא לתרגום כזה "מפגע תרבותי, סכנה לספרות העברית, ואירוע חבלני בקנה-מידה לאומי" זו התלהמות גסה וטו לא.
אם למי מהמבקרים ישנן הערות לגבי תרגום מלה, ביטוי, משפט או רעיון כלשהו, הם מוזמנים להגיב בצורה עניינית ולהציע את חלופתם.
שלילת רעיון זה בטיעונים של פגיעה בערכים אמנותיים, עושר השפה ומורשת השפה רק מראה כי פרופ' פרי פיספס כאן בגדול את המטרה לשמה נוצר תרגום תנך שכזה. תוכן תוכן תוכן! זו המטרה.
סגנון ביקורתו של פרופ' פרי מזכיר לי את נוסחי הפיקשווילים המופצים ע"י העדה החרדית וכן את אופי העיתונות בת זמננו, בהם המטרה העיקרית היא משיכת תשומת לב ע"י מסרים מתלהמים ואלימים והזנחת התוכן העובדתי למידה כזו שלא יפריע למחול השדים הטיפשי הזה שכל ענינו הוא שינוי יחסי כוחות ע"י דמגוגיה. רייטינג רייטינג רייטניג קדוש קדוש קדוש!
צר לי שאדם מכובד כפרופ' פרי נופל למשבצת הזו.
איך ומה ללמד בבתי הספר היא שאלה אחרת לחלוטין וכמו כל דבר בחיינו הדרך הנכונה ביותר היא הפשרה שמשיגה את התוצאה הרצויה ביותר. קצרה כאן היריעה מלפרט.
הלאה אגו, שמרנות וקנאת סופרים!
הלאה התלהמות גסה ואלימה!
הידד לחדוות הידע להמונים!
לגד איש ירושלים.
כתבת נכון ש"אמנם עושר השפה יגרע ממנו, אוצר המילים יגרע ממנו אך התשואה שתבוא ממנו היא שמספר גדול הרבה יותר של דוברי עברית יכיר את תוכנו הסיפורי\עובדתי של התנך" אני מסכים לחלוטין עם האמירה הזו ולכן מסקנתי הפוכה בתכלית.
אין שום עניין בתנך כספר מעשיות בעל תוכן סיפורי/עובדתי, ספרים כאלה יש רבים ולא מלמדים אותם בבית הספר. כל כוחו וגדולתו של התנך כ"ספר הספרים" הוא בהיותו ספר שיוצר עם, יוצר תרבות ויוצר שפה. זהו ספר שמסעיר רגשות, מפליא בדימויים, מצית את הדמיון ומעל הכל – מעורר השראה.
קח לדוגמה את הפסוק הקצר והנפלא -והרומנטי- הזה: "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אליה", כמה שירים ואלגוריות נכתבו בהשראתו? כמה אהבות ניצתו בדמותו? האם כל זה היה קורה סביב המשפט הבנאלי המתורגם: "ויעקב עבד עבור רחל שבע שנים והיה נדמה לו שעברו רק ימים אחדים, כי הוא אהב אותה כל כך"?… הן על כל פרק בתנך נכתבו ספרים, שירים וסיפורים, האין זאת שלא מדובר בספר בעל ערך סיפורי/עובדתי בלבד?
אז אני מבין שלא אכפת לך ולאחרים שיגדל חסר השראה ודמיון בעל אוצר מילים ועושר שפה של ילד בגן, גם כך זה מה שקורה, אבל אני לא מבין למה כ"כ חשוב לך שאנשים יכירו הסיפור העובדתי של התנך. אין עוד ספרים בספריה? קחו לכם ספר אחר והשחיתו אותו. למה להשחית ספר שיקר ללבם של אנשים כה רבים?
אגב, אם על הבגרות אתם מוטרדים, אני משוכנע שרוב אוהבי התנך יסכימו לביטול המבחן האידיוטי הזה שרק משניא את התנך על הדור הצעיר.
I don't really get what's going on with all the controversy around this "translation". While I will allow that the translation itself has it's problems, and would benefit greatly from further revision and consultation with a qualified linguist, that doesn't seem to be what anyone is upset about.
The alleged offense: as soon as we have this in the schools, none of the children are going the read the traditional text. I'd like to see some evidence of this before people condemn the entire project. It's not even as if they are marketing the translation as a separate volume. Have some faith in the intellectual curiosity of your children for goodness sake!
Plenty of kids don't read the Bible at all anyway, and this isn't going to change that. However, for those that do have an interest, a tool like this will only foster that interest. I was in a class the other day at Hebrew U, talking to one of the other guys in the Bible program, and he was telling me how frustrated he was when he was a kid and he didn't understand a bible verse, and he would have to rely on English translations to help him understand the Hebrew. That's what's ridiculous. Give the kids tools in their mother tongue, and they will use them.
However, I think that's not really what's bothering you people at the end of the day. People want to cling to the old Zionist mythology that the state of Israel is just picking up where the Kingdom of Israel left off, as if it were possible to pretend that the exile never happened, and Israeli identity is exactly what it always has been.
The fact is, whether it is comfortable or not, the language of the Bible is difficult for the speaker of modern Hebrew. People try to blame the kids, or the educational system, or parents or whomever. The fact is that blame only lies with nature itself. Language changes, denial isn't going to stop it, and denying children the tools that will help them bridge the gap will only widen it.
Aaron C
כמורה שמלמדת בחטיבת הביניים תלמידים לקויי למידה, בעלי הפרעות קשב, יכולת מילולית נמוכה, מוטיבציה נמוכה להתאמץ, אני מוצאת שלתלמידיי התנך רם אינו אלא אור ואורה. בשנים שלפני הוצאתו לאור הייתי "מתרגמת" ממילא את כל פרקי הלימוד עבור תלמידיי. תנך רם חסך לי עבודה מפרכת זו. כך תלמידיי יכולים לפחות להבין ולהינות מהסיפורים התנכיים היפים. אגב התנך רם לא משמש להם ספר לימוד. הם נדרשים לאתר את הפרקים בתנך המלא. ה"רם" הוא חומר עזר, כמו לוח הכפל בפתירת בעיות מילוליות בחשבון, כמו מקל הליכה לבעל מום ברגלו.
שטות מוחלטת היא, לומר שתנ"ך רם מבזה את השפה התנ"כית. הוא לא התכוון בשום פנים ואופן להחליף אותה. אם היה מתכוון לעשות זאת, היה מביא רק את ה"תרגום" ללא המקור. האפשרות לקרוא את הטקסט התנ"כי לצד ה"תרגום", מאפשרת ליהנות משני העולמות. אין להאשים את אברהם אהוביה, מהבקיאים בתחומו, בזילות השפה התנ"כית. לדעתי, תנ"ך רם הוא מפעל חיובי ותורם, או כפי שציינה הכותבת שמעליי – אור ואורה.