לידיעת מנהלי הישיבות התיכוניות: פסיקה חדשה פוטרת מתשלומי ארנונה על חדרי הפנימייה. בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת פסק בצעד תקדימי כי יש לפטור מארנונה את הישיבה התיכונית "בית לוי יצחק" בצפת גם על בניין הפנימייה, המהווה חלק מהמוסד החינוכי.
עיריית צפת העניקה לישיבה התיכונית פטור מלא מתשלומי הארנונה רק לנכס הראשי של הישיבה, השוכן ברחוב ירושלים בצפת ומשמש בעיקרו ככיתות לימוד של הישיבה וכחדר מורים ומשרדי הנהלה. ואילו על הבניין השני של הישיבה, השוכן ברחוב האר"י בצפת ומשמש כפנימיית בית הספר לתלמידי הישיבה, כמשרדי הנהלת הישיבה, חדר אוכל לתלמידים ומכיל מספר כיתות לימוד – הוענק פטור חלקי בשיעור של 2/3 מחיוב הארנונה המלא.
ב-2005 הגישה הישיבה השגה לוועדת הערער לענייני ארנונה על חיובה החלקי בארנונה, בטענה כי היא זכאית לפטור מלא מארנונה עבור הנכס המשמש חלק בלתי נפרד מהישיבה לצרכיה החינוכיים והלימודיים. אך ההשגה נדחתה, משום שלא הוגשה במועד. למרות שהישיבה המשיכה לערער גם בשלוש השנים הבאות, היא נדחתה כל פעם מסיבות טכניות.
לישיבה התיכונית לא נותר אלא לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים, באמצעות עו"ד מרים זקבך, בטענה כי יש לסווג את אופי הבניינים שלה כמכלול בהתאם לפעילות העיקרית במקום, וכי הפעילות החינוכית במובנה הרחב משתרעת גם על הפנימייה של הישיבה. במהלך הדיון בעתירה אף התברר כי ועדת הערר של עיריית צפת לא התכנסה במשך מספר שנים, ולא דנה בעררים שהוגשו לה. "התלמידים מתגוררים בפנימייה, הנמצאת בסמיכות לישיבה, במשך ארבע שנות הלימוד בישיבה", נטען בעתירה. "הפנימייה מהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות החינוכית בישיבה, ולכן תלמידי הישיבה מחויבים להתגורר בה בתקופת הלימודים".
לטענת הישיבה, מסגרת החיים בפנימייה, הן עם המדריכים הפדגוגיים והן עם שאר התלמידים, תורמת באופן משמעותי לעיצוב אופיים ואישיותם של התלמידים. "החיים בפנימייה נותנים ערך מוסף ומטמיעים בתלמידים ביתר שאת את המסרים החינוכיים אותם מנחילה הישיבה לתלמידיה, לרבות השכמה לתפילה בבוקר, לימוד חברותא אחה"צ, הכנת שיעורים, פעילות חברתית, חיי שיתוף בפנימייה, שיחות מוסר עם הרבנים-המורים והצוות הפדגוגי המתקיימות בפנימייה ועוד. כל זאת מעבר ללימוד הפורמלי המתקיים. לכן הישיבה גם מחייבת את תלמידיה לשהות בפנימייה בתקופת לימודיהם, אף במקרים בהם התלמידים מתגוררים מרחק הליכה מבית הספר.
מנגד, הפנתה עיריית צפת לפסיקות של בתי המשפט במצבים דומים בעבר, בעניינן של ישיבת 'מקדש המלך' ומכללת ליפשיץ בירושלים, שחויבו לשלם ארנונה על נכס המשמש למגורי התלמידים.
השופטת אסתר הלמן דחתה את הטענות של העירייה, וקבעה כי פסקי הדין שהוצגו "עסקו בסיטואציות שונות, בהן שימשו המגורים כמעונות להקלה על התלמידים, והם לא היוו חלק אינטגרלי והכרחי מן החינוך במקום, כבענייננו". השופטת הלמן קיבלה את טענת הישיבה, ש"לא נסתרה ומקבלת חיזוק מתוך המסמכים שצירפה", לפיה הפנימייה היא חלק אינטגרלי מבית הספר ומפעילותו הלימודית והחינוכית. "הדבר בא לידי ביטוי בכך שתנאי לקבלה ללימודים הוא שהייה בפנימייה, ללא קשר למקום מגוריו של התלמיד, וזאת בכדי לאפשר קיום הפעילות החינוכית, המשתרעת על פני כל שעות היום, מעבר ללימודים הפרונטליים בכיתות", קבעה השופטת.
היות ועל-פי הפקודה, הפטור מארנונה ניתן ל"שטח המשמש לחינוך או ללימוד", לדעת השופטת הלמן ניסוח זה "תומך בתפיסה לפיה יש לתת לביטוי 'חינוך' משמעות רחבה יותר, שאינה חופפת להקניית הידע במובן הלימודי… שטחי הפנימייה בה מתגוררים ומתחנכים תלמידי הישיבה, הם שטחים המשמשים לחינוך וללימוד".
לכן הישיבה התיכונית קיבלה פטור מתשלומי הארנונה גם על הפנימייה החל משנת 2005, ועיריית צפת תפצה אותה על הוצאות הדיון בעתירה בסך 2,000 שקל בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 12,000 שקל. (עת"מ 91/08).
"לפסק הדין ישנה חשיבות כיוון שזו הפעם הראשונה בה בית המשפט הכיר בכך ששטח פנימייה של בית ספר תיכון נכלל במסגרת הפטור מארנונה בשעה שבתחומים אחרים (ישיבה גבוהה, מעונות אוניברסיטה ומעונות סמינר) נקבע שהפטור חל על שטחי הלימוד בלבד", מסבירה עו"ד מרים זקבך, המייצגת את הישיבה. "בפסק הדין למעשה נקבע קו הגבול ולפיו כאשר מדובר במוסד בו מתחנכים תלמידים קטינים, אזי שטחי הפנימייה הם חלק אינטגרלי מהמוסד גם לצרכי הפטור מארנונה. עוד חשוב לציין כי למעט עיריית צפת יתר הרשויות המקומיות בהם נוהלו תיקים דומים ונדרש להחיל את הפטור של בית המשפט גם על שטח הפנימייה, הלכו הרשויות לקראת המוסדות ללא צורך בהכרעה משפטית כי אם במסגרת הסכמי פשרה".
פאזל 
אורי שלום
אוהב את הכתיבה ואת הנושאים. אשמח אם תרשה, לפרסם מידי פעם דברים שלך באתר שלי
בועז