בית הדין הרבני הגדול: מותר לגבות ריבית על המזונות הנגבים בהוצאה לפועל

דייני בית הדין הרבני הגדול הכשירו השבוע את גביית הריבית על פיגור בתשלום כספי המזונות מהבעל בידי ההוצאה לפועל. בכך הפכו הדיינים חגי איזירר, יונה מצגר וישראל יפרח את פסיקת בית הדין הרבני האזורי באשדוד, שקבע כי הלכה כדעת הרמב"ן שריבית שהוטלה בעל כורחו של לווה היא בבחינת גזל, כפי שפסק גם הרב חיים קנייבסקי מבני ברק, מגדולי הרבנים החרדים.

הרב יונה מצגר. נימוקים אופרטיביים להכשרת קבלת הריבית (צילום: יח"צ)

המקרה שהגיע לבית הדין עסק באב, סופר סת"ם לכתיבת מזוזות המשתכר עד ל-14 אלף שקלים בחודש, שחויב לשלם לאם בתם סך של 1,500 שקלים מדי חודש שבחודשו. אך משלא שילם נאלצה האישה להגיש נגדו תביעה להוצאה לפועל כדי שיגבו את התשלום מהאב. האישה גבתה את תשלום חוב המזונות עם ריביות, כנהוג בהוצאה לפועל. הבעל ערער לבית הדין באשדוד, שם פסקו כאמור הדיינים שלאישה לא מגיע תשלום נוסף עבור הריביות. אך האישה ערערה על הפסיקה לבית הדין הרבני הגדול, שכאמור קיבל את הערעור.

הדיינים הסכימו עם פסיקת הדיין הרב איזירר כי דינו של מי שלא מציית לפסיקת הדיינים כמי שבית הדין "רשאי שלא לדון בתביעות שלו", בפרט כאשר תביעתו נוגעת לנזקים שגרם הוא לעצמו בשל אי-ציות להוראות בית הדין. הדיינים פסקו תשלום של מזונות, אך האב התחמק מתשלומים עד שהושתו עליו קנסות וריביות בהוצאה לפועל? שיתכבד נא לשלמם.

האב לא קיים את פסקי הדין של בתי הדין הרבניים. משנת 2003 ועד היום, באופן שיטתי מתחמק האב מקיום חובתו לציית להחלטות הדיינים. "חשוב להדגיש כי מדברים אנו בחובת האב לזון את צאצאיו, שהוא גם חוב מוסרי וטבעי", הדגישו דייני בית הדין הגדול. "בענין זה אמרו רבותינו כי המונע מצאצאיו מזונות 'אכזרי הוא', ו'הרי הוא פחות מעוף טמא שהוא זן את אפרוחיו' כדברי הרמב"ם".

האב גרם נזק לעצמו

בשנים האחרונות הוגשו מספר עתירות לבג"ץ נגד פסיקות של בתי הדין הרבניים שבהם נמנע בית הדין לפסוק ריבית בניגוד להלכה. בתי הדין מצאו את עצמם בין הפטיש לסדן. מחד קיים איסור מוחלט וגם אם בעלי הדין הסכימו כי בית הדין יפסוק ריבית, אסור לבית הדין לעשות כן. מאידך, בית הדין חייב לפסוק בנושאיים ממוניים בהתאם לפסיקה האזרחית.

הסוגיה הטעונה הפכה לאחת החשובות במחלוקת שבין הדת למדינה, ויש בה פוטנציאל של "נפיצות" רבה בין הערכאות המשפטיות. בשורה של פסיקות בג"ץ מהשנים האחרונות השופטים אמנם דחו את העתירות נגד בתי הדין הרבניים בסוגיית חיוב תשלומי הריבית, אבל המליצו לדייני בית הדין הרבני הגדול לדון בסוגיה ההלכתית הסבוכה ולפסוק במישור העקרוני. "ראוי שבית הדין הגדול יישב על המדוכה ויקבע כללים הלכתיים ברורים לכך", המליץ השופט אליקים רובינשטיין לפני שלוש שנים.

בנאום שנשא לפני שנתיים היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הרב עו"ד שמעון יעקבי, הוא הצטרף לדברים אלו של שופטי בג"ץ. "כולנו ערים לקשיים ההלכתיים בנושא הריבית", אמר הרב יעקבי בכנס לדיינים. "החשש להילכד באיסור ריבית מובן וברור, אך חובתנו היא לברר את הדין ולהסיר ספק בכל מקום שהוא ניתן להסרה". לכן גם סבר שכדאי להבהיר במפורש בחוק כי אין מוטלת על בית הדין הרבני חובה לפסוק ריבית אם זה סבר כי הדבר מנוגד לדין תורה. הרב יעקבי פנה לגורמי החקיקה במשרד המשפטים וביקש שתוגש הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים ואף הכין טיוטת תזכיר חוק, אך לא זכה לשיתוף פעולה בקידום היוזמה.

המזונות אינם הלוואה

אלא שכאמור, בפסיקת בית הדין הרבני הגדול אתמול נפסק תקדימית כי מותר לגבות את הפרשי הצמדה וריבית מסכום תשלומי המזונות לילדים מצד אביהם, משום שלא מדובר בהלוואה אלא בתשלומים עבור טיפולים בילדים. "יש יסוד לחייב בריבית עבור הטיפול הראשוני והשוטף של האם בהוצאה לפועל כדי להשיג את המזונות שפסקו לה", פסקו הדיינים. "מזונות אינם כהלוואה… ואין בזה איסור ריבית אלא פיצוי נזק. עוד יש לציין – והוא העיקר – שגם אם יש הצדקה לחייב את הבעל בתשלום פיצוי, הוא מוטל עליו בעל כורחו ולכן אין בכך משום ריבית".

טעם נוסף שהציגו הדיינים להיתר בתשלום הריבית לאישה נמצא בהיותה בפועל אפוטרופוס של הילדים לגבות מהאב את צרכיהם. לכן "מגיע לה שכר על תפקידה כאפוטרופוס, והריבית היא זכות ממון לאישה בעוד שהקרן של הילדים. אם כן לפי שני הפירושים, מגיע כל הריבית לאם בתור דמי טיפול או בתור תשלום לעבודתה כאפוטרופוס והקרן היא לילדים. נראה שאין כאן איסור ריבית לכולי-עלמא, גם אם השכר שנותן לה הוא על-פי דין כיוון שמהווה קרן לאחד וריבית לאחר".

לנימוקים ההלכתיים בפסיקת הדיינים נלוו גם נימוקים אופרטיביים, עליהם עמד הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, המשמש כאב בית הדין הרבני הגדול. הרב מצגר הוסיף בפסק הדין כי "הנושא שאנו עוסקים בו נוגע לעצם מעמדם של בתי הדין הרבניים בישראל. מעמד זה אינו רק שאלה של סמכות ויוקרה, אלא שאלה של כבוד התורה והעמדת הדת על תלה". הרב מצגר מפרט כיצד לבתי הדין הרבניים אין מערכת גבייה ואכיפה עצמאית. "לשם כך מדינת ישראל העמידה לרשותנו מערכת ממלכתית – ההוצאה לפועל. מדי יום ביומו יוצאים תחת ידי ביה"ד הרבני עשרות פסקי דין למזונות, וללא יראת הזרוע הארוכה של הוצל"פ, היה כל איש עושה דין לעצמו, וכל הישר בעיניו יעשה", ציין הרב מצגר. "בלא כוח האכיפה, הרי כל אדם היה פורע את חובותיו כפי ראות עיניו, ונמצאו אלפי ילדים ונשים הזקוקים לדמי מזונות נתונים לחסדי האב או הבעל. צא ולמד מתיק זה עצמו, כי בלא סיוע של הוצאה לפועל ספק אם היו ילדי המשיב מקבלים את דמי המזונות המגיעים להם".

הרב מצגר אף הדגיש כי בהעדר מוסד ההוצאה לפועל כ"זרוע" ו"שליח" של בתי הדין הרבניים, "למעשה הציבור היה מדיר את רגליו מבית הדין הרבני, ומפנה את כל תביעותיו לערכאות מקבילות, מתוך טענה כי בין כה אין לביה"ד הרבני כוח לאכוף את פסקיו. הלא בכך היה שם שמים מתחלל ברבים ר"ל, והיו משפטי התורה ללעג ולקלס חלילה. תפקידו של ביה"ד הרבני הוא לשמור על מעמד זה ולחזקו ללא הרף, שכן בכבוד שמים וכבוד התורה עסקינן".

לכן הדיינים קבעו כי "עלינו להיזהר מנתינת חצאי פתרונות". שכן אם המסקנה תהיה שאין האב יכול להוציא מידי האישה את כספי הריבית שגבתה בהוצאה לפועל, אך אסור לאישה עצמה לפנות להוצאה לפועל כמוסד שגובה ריבית אסורה מהתורה – "תיווצר מציאות בלתי נסבלת שבה דווקא בציבור הדתי תתרופף אכיפת פסקי דיניו של בית הדין הרבני, ואין לך חילול השם גדול מזה".

חשפתי לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', 28.12.10, כ"א טבת תשע"א, עמ' 6

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טחנות הצדק, מעמד האישה ביהדות, משפט שדה, סדר יום חברתי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s