ויסגלס יסדר במהירות ה"בזק"

גם אם אין בריבוי הכובעים של עו"ד דב ויסגלס, כמי שימשיך לכהן כיועץ לראש הממשלה אהוד אולמרט במקביל למינויו ליושב ראש דירקטוריון "בזק", פגם חוקי מנהלי או משפטי – מילוי התפקידים במקביל מצביעים על חשש לניגוד עניינים פסול

ביום העצמאות נודע לציבור על פרשת מינויו של עו"ד דב ויסגלס, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה אריאל שרון, לתפקיד יו"ר אחת החברות הגדולות בארץ: "בזק". חברת התקשורת הודיעה להנהלת הבורסה שויסגלס יחליף את מורי ארקין, ששימש בתפקיד כחצי שנה לאחר הפרטת החברה (העברת בעלות המדינה) ורכישתה על-ידי קבוצת חיים סבן, אייפקס ומורי ארקין באוקטובר 2005.

על-פי החוזה המוצע בידי בזק, תנאי השכר של ויסגלס יעמדו על היקף משרה של 80% תמורת שכר של250  אלף שקל לחודש. בנוסף, יהיה זכאי לבונוס שנתי של 1.2 מיליון שקל, צמוד למדד. לויסגלס יינתנו 18 ימי חופשה, רכב צמוד "הולם" (כפי שנכתב בהודעה לבורסה), עם נהג והחזרי הוצאות, כולל אחזקת טלפון, טלפון סלולרי ועיתונים.

ויסגלס נחשב למקורב מאוד לשרון וגם לראובן אדלר, בעל חברת הפרסום של "בזק" (אדלר&חומסקי) וממובילי הקמפיין הפרסומי של מפלגת "קדימה", שלויסגלס יד בהקמתה במסגרת חברותו ב"פורום החווה" של משפחת שרון. בנוסף, לויסגלס קשרים טובים עם רונאלד כהן, לשעבר יו"ר קבוצת אייפקס.

דומה כי מי שיש לו קשרים, לא צריך פרוטקציה? ובכן, כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", לטענת בכירים בחברת "בזק", ויסגלס הוא "פותח דלתות" מהטובים שיש במסדרונות הממשלה, דבר נחוץ מאוד לבזק שפעילותה נסמכת על הרגולציה. ואכן, קיימת תופעה ידועה ומוכרת לציבור, של גיוס בכירים על מנת שאלו יסייעו בהתנהלות החברה מול השלטונות.

ריבוי הכובעים של ויסגלס

במשך שנים ניהל ויסגלס את משרד עורכי הדין שלו בתל אביב ופיתח קשרים עסקיים עם אישים מהמפה הפוליטית, כמו: אריאל שרון, יצחק רבין, חיים רמון ואריה דרעי. עם היבחרו של אריאל שרון לראשות הממשלה, כיהן וייסגלס כראש לשכתו במשך כל תקופת כהונתו.

ויסגלס יצא לאחרונה יחד עם ראש הסגל, עו"ד יורם טורבוביץ, והיועץ המדיני שלום תורג'מן, להכין את ביקורו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ב"וושינגטון" בימים אלה.

בישיבה מיוחדת של אנשי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נציבות שירות המדינה בראשות שמואל הולנדר, ואנשי משרד ראש הממשלה, נידונה לאחרונה אפשרות לאופן המשך העסקתו של ויסגלס בשירות המדינה בהיקף משרה של 33% (לבקשת אולמרט), ותחת איזה תואר, במקביל לכהונתו כיו"ר בזק בהיקף משרה של 80%.

אולם עוד בטרם גיבוש תעודת כשרות משפטית, מבדיקת העיתון הכלכלי "גלובס" עולה, כי גם בממשל אולמרט, כמו אצל שרון, יימשך המצב שבו ויסגלס ישמש במקביל בכמה כובעים, שבחלקם מקיימים ביניהם ניגודי אינטרסים. גלובס: "מדובר בהיותו במקביל יועץ מיוחד לראש הממשלה לענייני ארה"ב, אירופה, ירדן, מצרים והפלשתינים, וגם שותף פעיל בכיר במשרד עו"ד ויסגלס-אלמגור, המייצג תאגידים עסקיים בישראל, בארה"ב ובמדינות נוספות, ביניהם ברשות הפלשתינית".

בנוסף, מונה עו"ד ויסגלס ליו"ר דירקטוריון "בזק", בלי תקופת צינון, ואף בלי שביקש פטור מהליכי צינון. והוספת תפקידו למשרת היו"ר של בזק, לכאורה מגדילה עתה את ניגוד העניינים עוד יותר. דומה כי לא לחינם גייס דירקטוריון בזק איש מקושר כויסגלס. בזק שלאחר ההפרטה, סובלת מבעיות רגולטוריות עמוקות, כמו:

1. חוזה המכירה שהמדינה חתמה עליו בשעתו, מעורפל בכל הקשור לגמישות התעריפים;
2. הנחה ללקוחות עסקיים, שהחברה זקוקה לה עתה בשל התחרות הגוברת מצדה של אי.די.בי וחברות התקשורת שלה, שאותה בינתיים הספיקה לקבל כרצונה: הנחה בגובה 10%, לאחר הצהרתה הפומבית למינוי של ויסגלס ליו"ר הדירקטוריון;
3. וכלה בגמישות הנדרשת להחדרת מוצרי תקשורת מתקדמים לשוק.

סביר להניח שויסגלס לא יידרש להוכיח יכולות ניהוליות מפליגות, שהרי לשם כך יש להם את מנכ"ל בזק, יעקב גלברד. בהנהלת הדירקטוריון של "בזק" ככל הנראה החלו לקלוט לאחרונה שהחברה החלה לסבול מהיעדרו של יושב-ראש המסוגל לסייע ביחסים עם הרגולטור, שרק בחודש שעבר התיר לחברת "סלקום" המתחרה להפעיל טלפוניה קווית.

ליהנות מכל העולמות

בתקופת כהונתו של אדם במשרה ציבורית, חובתו על-פי דין שלא להעדיף כל עניין על פני העניין הציבורי, ולא לעסוק בכל עניין זולת העניין הציבורי. על האיש אך ורק למלא את תפקידו הציבורי בהתאם למחויבותו למסגרת התפקיד. ואכן, מיום כניסתו של ויסגלס לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר אריאל שרון, הוא הצהיר בפני היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, על הימנעותו מטיפול במישרין או בעקיפין בבתי הזיקוק; על התפטרותו מחברותו בדירקטוריון חיל אחזקות של רפי פלד והתחייבותו ש"בתקופת כהונתי בתפקיד יימחק שמי מנייר המכתבים של משרד עורכי הדין או יירשם לידו 'לא פעיל'."

כמו כן התחייב ויסגלס להימנע מ"טיפול בענייני בריאות, קיבוצים, חברות ביטוח, חקלאות, בקעת הירדן, מקרקעין של חברת יכין-חק"ל, קרקעות בבעלות אספן, מפעלים בערבה, נזקי טרור, מושב שבי ציון וקזינו".

שנתיים אחר כך, ביולי 2004, שיגר רה"מ שרון מכתב אישי להולנדר, שבו ביקש לאשר את המשך העסקתו של ויסגלס בשירות המדינה, במשרה חלקית, אגב מתן היתר לעבודתו כעורך דין במשרדו. בקשתו המיוחדת של שרון נבעה מתוך "טעמים אישיים-כלכליים". ויסגלס ביקש לפרוש מכהונתו, אך "בשים לב לצורך הממשי והמיידי בהמשך שירותיו בנושאים המדיניים הרגישים המצויים בתחום טיפולו, אבקשך, לאשר את המשך העסקתו בשירות המדינה, במשרה חלקית". מספר ימים לאחר מכן, הולנדר משיב לשרון ש"אינני רואה מניעה להעסקתו של ויסגלס במשרה חלקית". בעקבות כך, ב-25 ביולי 2004, שיגר ויסגלס לאילן כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, "הסדר ניגוד עניינים".

הסכם ניגוד העניינים נחתם שוב בחסות היועץ רובינשטיין, הנציב הולנדר והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע, הממונה בפועל על קיומו. תוקף ההסדר: "עד ליום 1.4.05, או עד גמר ביצוע תוכנית ההתנתקות, לפי המוקדם". אלא משהסתיים המועד הקבוע וגם הסתיימה ההתנתקות, נמצאה הדרך להאריך את ההסכם להמשך העסקתו של ויסגלס כיועץ מיוחד לראש הממשלה עד ליום 30.6.06. ויסגלס אמור היה להתחיל בכהונתו כיו"ר בזק בתחילת חודש יוני, לאחר פרישתו משירות המדינה. אלא שבלשכת אולמרט מעוניינים בהמשך העסקתו, ולא מסתפקים במינויו של עו"ד יורם טורבוביץ; זאת לאחר וחרף פרסום מינויו של ויסגלס ליו"ר בזק, תפקידו בראש משרד עורכי דין מוביל ותפקידו כיועץ עסקי של חברות ואנשי עסקים בארץ ובעולם (מרטין שלאף, קזינו, EER שבשליטת שרם-פודים-קלנר, למחזור ולסילוק פסולת בארה"ב ובאירופה, ועוד).

חשש לניגוד אינטרסים ותקופת צינון

לעניין הצורך בצינון או לפחות בפטור מצינון לקראת התפקיד בבזק, האם אין חלה על ויסגלס כל תקופה של חובת צינון? וגם אם נניח שזו אינה חלה עליו, כי חוק שירות הציבור אינו אוסר לכהן כיו"ר דירקטוריון של חברה עסקית, בזק היא חברה פרטית בעלת אינטרסים עסקיים מוצהרים מול מתחריה, ומכאן שיש פה ניגוד אינטרסים וחשש לניצול ציני של מנעמי השלטון.

מעניין איך ינתב עצמו ויסגלס בצפיפות ניגודי העניינים הפוטנציאליים שנכנס אליהם? עבור בעלי בזק התחייב ויסגלס כי "בכל תקופת עבודתו וגם לאחר סיומה, לא יעסוק היו"ר ולא יהיה מעורב בכל דרך ואופן במישרין או בעקיפין, בנושאים שיש בהם משום ניגוד עניינים, ישיר או עקיף, לאינטרסים של החברה ועסקיה, לרבות כל תאגיד נלווה, תאגיד בת של החברה שהחברה קשורה עימו בקשר מסחרי."

בהסכם ניגוד העניינים עליו הוא חתום מול המדינה, מלפני שנתיים, הוא התחייב כי "משרדי לא ייצג לקוחות לרבות גופים ממשלתיים בארץ ובחו"ל, מול משרדי ממשלה ומוסדות ממשלתיים אחרים, במדינת ישראל וכן במדינות שעימן אהיה בקשר במסגרת תפקידי. משרדי יימנע מלעסוק כלל בלקוחות פלשתיניים או בלקוחות מול הרשות הפלשתינית, משרדי לא ייצג כל אדם וכל גוף הקשור לתוכנית ההתנתקות או למפת הדרכים או לתוצאותיהן."

הבעיה היא באולמרט

אם לצטט בסוגיה את כתבת "גלובס", סטלה קורין־ליבר, הרי ש"הבעיה היא באולמרט עצמו – איך הוא יכול לשים לצידו יועץ בכיר כאשר בעיקר זמנו, ,80% זקוק ותלוי אותו יועץ בהחלטות רגולטוריות ממשלתיות כבדות הון. הרי סבן לא ממש בחר בויסגלס בגלל היכולות הניהוליות שלו, הוא לקח אותו בעיקר בגלל שלבזק יש תלות רגולטורית גבוהה ביותר, וצריך מישהו שיוביל את החברה דרך צינורות הביורוקרטיה, הרגולציה, הפוליטיקה והקשרים" ("גלובס", איש השבוע, 18-19 במאי 2006).

בחירתו של עו"ד ויסגלס ליו"ר דירקטוריון "בזק", מריחה לא טוב – וגם אם אין בכך פגם חוקי, מנהלי או טכני-משפטי – מילוי התפקידים במקביל הן בלשכת אולמרט והן בחברת בזק, שעניינה השקוף בשירותיו של ויסגלס בגלל קשריו הטובים עם רה"מ אולמרט, מדבר בעד עצמו. זהו אותו ויסגלס שהעביר לידי אולמרט, עם אנשי מפתח נוספים, את ממשל שרון בצורה חלקה ומהירה. ואין לו גם כל מנוס מלהיות מזוהה כמכשיר של אולמרט ב"בזק". ספק רב אם הכוח והקשרים שצבר בלשכת ראש הממשלה לא יעמדו לו לטובת "בזק", גם בממשל אולמרט.

טוב היה עושה עורך הדין (!) דובי ויסגלס לו ויתר על התפקיד הנחשק, מתוך דאגה לתקינות החיים הפוליטיים בישראל.