סיפורה הטראגי של רוז הקטנה רקוב מיסודו

סיפורה המחריד של רוז הקטנה מעיד על אישיות נטולת מצפון של הסב רוני. בל נתפלא אם סופה של הפרשה יעיד על העיוות שבתא המשפחתי שבראשיתה. מוסד המשפחה לא יעמוד לתלפיות חברתיות כשסטייה מוסרית ביסודו

רוז רון ז"ל

סיפורה הטראגי של רוז הקטנה רקוב מיסודו. בעקבות פסיקת בית המשפט הצרפתי למשמורת על רוז אצל אימה מארי בנתניה, הילדה הקטנה מצאה את עצמה לפתע פתאום חיה עם סבא שלה, הנשוי לאימא שלה, ולהם שתי בנות, אחיותיה החדשות.

ייתכן שנוצר מצב שהילדה יודעת כי אביה החורג הוא גם סבה, אך רוז הקטנה נמצאה במצוקה נפשית ולא חשה רצויה ונאהבת. ובמקום לעזור לה, סובביה הקרובים מתעללים בה; היא נשלחת הלוך ושוב לסבתא ויויאן, המתוארת כבעלת מערכת יחסים רעועה עם משפחתה. אין לה "תא משפחתי חם", שבני גילה ניזונים ממנו כאוויר לנשימה. כל זה נמשך על פני שנים סדורות.

הגם שהיתה ילדה שקטה למדי, רוז זעקה "הצילו!" מבפנים, ציפתה לתשומת לב מקסימלית מאימה-הולדתה, והסתובבה כל הזמן כשדוק של עצב נסוך על פניה העדינות ועיניה התכולות בוכיות. למרות היותה בת ארבע וחצי היא לא נשלחה לגן ילדים כמו ילדים אחרים בני גילה, והתקשתה להחליף אווירה ולהתחבר חברתית בשפה הזרה לה.

הפרשה הסבוכה הזאת, מהמזעזעות בתולדות המדינה, חושפת מבנה משפחתי מעוות, שהיתכנותו כמעט שלא תיאמן. סופו של הסיפור מעיד על תחילתו. אב לבן שחומד את כלתו, קושר עמה קשרים רומנטיים מפתים עד כי היא עוזבת את בעלה הצעיר, אבי ילדתה הקטנה רוז, מתוודעת לאביו הגדול ממנה בכ-20 שנה, ויולדת לו שני ילדים. סבה הביולוגי של רוז הפך בו-בשעה לאביה החורג. האם עצם נוכחותה בביתו-שלו היה נסבל מבחינת המתח האנושי-הטבעי במצב מסובך שכזה? ומה חשבו לעצמם השופטים הצרפתים (אלה בהחלט יכלו להיות גם שופטים ישראלים) כשפסקו לשלוח את רוז הקטנה למשמורת אצל אימה המתגוררת בחיק סבה עם שני ילדיהם המשותפים?

כך או כך, הדבר מעיד על אישיות נטולת מצפון של הסב רוני. בל נתפלא אם סופה של הפרשה יעיד על העיוות שבתא המשפחתי שבראשיתה. "ערוות כלתך לא תגלה, אשת בנך היא, לא תגלה ערוותה", נאמר בספר ויקרא (יח, טו), "ערוות אישה ובתה לא תגלה… זימה היא", נאמר שם מיד אחר כך. "כל מגע מיני שנאסר בתורה נשלל ממנו אופיו המוסרי, ושוב אין זה אלא עירום בהמי", ביאר הרש"ר הירש במשמעות הציוויים האלה. "חיבור איש ואישה בחירות מוסרית הוא הניגוד לחיי היצר הגופניים-העיוורים של הבהמה; על חירות זו כונן ה' את עמודי כל התפתחות האנושות – את הנישואין, המשפחה והחברה. ולפיכך ביום שניתנה האישה לאדם נאמר ביחס לנישואיו 'על כן יעזוב את אביו ואימו ודבק באשתו' (בראשית ב, כד); בכך נצטווה האדם לבל יבקש את אשתו בחוג הצר של קרובי הדם; ורק אם יקיים גזירה זו, תושג המטרה הנעלה של הנישואין".

מוסד המשפחה לא יעמוד לתלפיות חברתיות כשסטייה מוסרית ביסודו. דור המבול אבד מבחינה מוסרית וחברתית החל מהיום שבו הגברים בחרו להם נשים על פי שרירות ליבם, ומשחיו בגילוי עריות, "ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" (בראשית ו, ב) – נכרה קברה של החברה האנושית כולה. בכל עשרים הפעמים שהתורה מגדירה מעשה כזימה, להוציא פעם אחת, מדובר בכינוי לרוע מוסרי ובדרך כלל במשמעות של חושניות והתמסרות למחשבות של זנות המזיקה לזולת.

אבל זהו גם מוסר השכל לכל אותם שופטים נאורים, הפוסקים באופן עקבי כי טובת הילד/ה במשמורת אצל האם ויהיו נסיבות חייה אשר יהיו. זאת במקום למסור אותה למוסד לילדים, לבית יתומים או לאימוץ למשפחה חמה ואוהבת.

פורסם בשינויים בעיתון "מקור ראשון", 27.8.08

לקריאה נוספת, ראו: דן אלבו, למות במים למות באש, רשימות

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה סדר יום חברתי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על סיפורה הטראגי של רוז הקטנה רקוב מיסודו

  1. אביבה הגיב:

    הלא האם ויתרה מלכתחילה על הילדה והיא נמסרה לידי האב, וגדלה בצרפת לפחות 3 שנים. האם קיבלה אותה בחזרה רק לאחר שהוכח שהאב לא היה מסו גל לטפל בה, התעלל בה ומסר אותה למוסדות.

    ממש לא הייתי מסיקה מהמשפחה המעוותת הזו על מה שטוב לילדים.

  2. נופלת מגרייס הגיב:

    מוזר שבין כל הציטוטים התנ"כיים שהבאת, דווקא את "אמרי נא אחותי את" שכחת, או השכחת

    אמנם אנחנו לא במצרים. אבל כן יש כאן את עניין הארץ הזרה. מה שבצרפת מתקבל בתוך המערכת המשפטית, נראה בעיניך היהודיות כסטייה ורקבון מוסרי.

    הסיפור הזה מן הסתם מורכב יותר מסב שחומד את כלתו.

    ואם כל סיפור על משפחה מעוותת מוסרית היה מסתיים בילד מושלך בתוך מזוודה אל נהר – הנהרות לא היו עוברים במכס.

  3. רז הגיב:

    אתה הסניגור השופט והתלין!
    כיאה ליהודי גאה

  4. הוא שאתה מוציא את המשפחה הרקובה מוסרית מהקהילה, בגדר "עשבים שוטים", בעוד שהשכנים, בני המשפחה, המכרים, הרווחה, המשטרה ומערכת המש]פט הם שסייעו כמעט פיגורטיבית להתעללות ולרצח רוז.
    אם נפעל לשיטתך, הרי שנעמיק את הרקב האנושי עד בלי די. אני סולדת מגישה כזו, מודה ומתוודה. תבדוק מה חלקך במעל, רק כשתדע זאת – נוכל כולנו להיות שקטים שמקרה רוז הבא ייחשף בטרם תינזק הילדה.
    את שאר דברי כתבתי אצלי בבלוג.

  5. איריס הגיב:

    אם כבר מתחילים לפשפש ברקבונו של החשוד המרכזי, כדאי להתחיל מכך שהתנכר ונטש את בנו, ועוכר שארו אכזרי, ושום דבר טוב לא יצא מזה.

    אבל, ניראה שכדאי להמתין במקרה הזה לסוף המעשה, כיון שישנו גם הרצח של אחות החשוד, בדיוק בתקופה הרלוונטית, רצח שכביכול נפתר, אך בעצם נותר תעלומה כי החשוד כביכול, התאבד לפני שנחקר. באורח תמוה לא דיברה על כך האם, והדבר לא עלה כלל בדיווחים.

    גם לא קיבלנו שום דיווח על המאבק בבית המשפט למשפחה שהתנהל בבית משפט בצרפת. מי ייצג את המשפחה הישראלית, מאין הגיע המימון לזה (טיסות ועורכי דין), ובינתיים הכל שרוי באפלולית, כולל העובדה שהילה הובאה לארץ לפי צו שופט צרפתי אך לא נרשמה במנהל אוכלוסין למעשה לא היתה קיימת, כמו שב"ח או מסתנן.

    באשר לאיסורי עריות, בגדול אתה צודק וזה פסול מכל מיני בחינות. אבל היו בתנ"כ הרבה מקרים גרועים של עריות שמהם יצאו שבטים שלמים בעם ישראל, אולי נשארו תופעות לואי ?

    משרד הרווחה טוען שלא הכיר את הילדה וגם המשטרה. אך לאחר רצח סיגלית קירשנר, שגם הוא "הקפיץ את המדינה" אין ספק שהכירו טוב את המשפחה, ולקחו את כל הפרטים מכולם. כך שהתירוצים נשמעים קלושים, נשמע שיש פה כסת"ח רציני, או עירפול מכוון בשלב זה כדי להפיק מידע מחשודים שעדיין נחקרים.

    בעיני המחדל המרכזי פה הוא של משטרת ישראל, וגם השאלה מי סייע למשפחה הזו למשל להביא את הילדה מצרפת. לפחות שם היתה נמסרת למוסד או משהו כזה, בארץ חמדת אבות היא סיימה את חייה. לא חבל ?

  6. מגיב הגיב:

    הכותב למעלה לא מוציא את המשפחה הרקובה מוסרית מהקהילה, בגדר "עשבים שוטים", בעוד שהשכנים, בני המשפחה, המכרים, הרווחה, המשטרה ומערכת המש]פט הם שסייעו כמעט פיגורטיבית להתעללות ולרצח רוז…. ואת בית הלחמי, מכלילה באופן גורף, ומאשימה את כל העולם ואת מגזימה כהרגלך.

    אם נפעל לשיטתך הגב' בית הלחמי, הרי שנעמיק את הרקב האנושי עד בלי די כי בלי בושה את מאשימה כותב בלוג ואדם איכותי ורגיש בחולשות ורוע חברתי שאת אם כבר, לא פחות מכל אחד אחר, אחראית להם.

    אני סולד מגישה כזו, גב' בית הלחמי, אני מודה ומתוודה. תבדקי מה חלקך במעל, ורק כשתדעי זאת – נוכל כולנו להיות שקטים שמקרה רוז הבא ייחשף בטרם תינזק הילדה.

    ושאר דבריך התוקפניים והעקומים כתובים אצלך בבלוג בלי ספק בכלל.

  7. הנה דעתי על אלו שפיהם האנונימי שופע מרגליות עכורות:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=587213

  8. גולדלבט משה הגיב:

    לאף אחד אין את הסבלנות להמתין ולקבל את התמונה העובדתית בצורה מסודרת. איש לא יודע מה קרה בהליך המשפטי בצרפת. איש לא קרא את גרסאות החשודים במשטרה. כרגיל כולם ניזונים משברי מידע וכבר נחפזים להסיק מסקנות קיומיות ומוסריות כוללות
    אולי באמת הייתה כאן תאונה ? אולי האם לא הייתה שותפה כלל למעשה? מדוע אתם אף פעם לא לומדים לקח וממתינים בסבלנות לברור התמונה העובדתית

  9. יניב הגיב:

    ובניסיון למלוא העדינות – לא הבנתי את הקישור שעשית בין המבנה המשפחתי של אב לבן שהתחבר עם כלתו למותה של הילדה.
    לשיטתך, מבנה משפחתי "סוטה" כזה לא יכול להסתיים אלא ברצח – אז אולי באמת נחפש עוד "מבנים משפחתיים סוטים" כאלו ונוציא מחזקתם את הילדים, לפני שיקרה עוד אסון?

    ואגב – איך תגדיר את שני הילדים שנולדו לזוג הכלה-ואבי החתן, אם יחסי המין ביניהם הם מעשי-בהמה?

    איני יכול שלא לקבל את הרושם שכתיבתך נגועה בהיסטריזציה הכל-יודעת שמושרית על-ידי התקשורת: "הגם שהיתה ילדה שקטה למדי, רוז זעקה 'הצילו!' מבפנים, ציפתה לתשומת לב מקסימלית מאימה-הולדתה, והסתובבה כל הזמן כשדוק של עצב נסוך על פניה העדינות ועיניה התכולות בוכיות…" – עשית מעקב אחר המשפחה? דו"ח סוציאלי? איך אתה יודע את הנתונים האלו? – בעבור חופן של סנטימנטליות מתפייטת החתירה לאובייקטיביות נזרקת לפח האשפה.

  10. שי הגיב:

    קראתי את תגובתך התוקפנית ומה שהמגיב עשה הוא להשתמש במילים שלך כלפייך.

    ואת עוד מדברת על מרגליות עכורות ??????
    תראי מה כתבת לו ומה ענה לך, אלה המילים שלך

    מדוע לך מותר לרדת על כותב הבלוג הזה שהוא בחור דתי ואחראי למילים שלו, שלא כתב מילה לא במקום, שהביע דעתו כשאת תוקפת אותו במילים נוראיות???????

    מה הוא אמר לך ועשה??????

    למה את תוקפנית כל כך????
    כי הוא דתי במקרה???

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    תראה כמה אתה צבוע. תראה לאן החברה התדרדרה, ותראה כמה אתה וכולנו צריכים לחזור בתשובה במקום לצעוק נגד ערכי התורה הקדושה, בוש והכלם!!!!!!

  12. אהרון הגיב:

    במשפחות דתיות כשרות אין אף פעם התעללות בילדים וגם לא גילוי עריות…

  13. אורי פז הגיב:

    לאהרן,
    כאשר במשפחות דתיות כשרות וטהורות ישנה התעללות בילדים – היא לא נעשית מתוך ציוויים דתיים נורמטיביים או מקובלים.

    ליניב,
    לא הצבעתי על קשר סיבתי מוכרח המציאות כי אם על קשר סיבתי הנראה לעין במקרה זה. לא דיברתי על תוצאות הכרחיות, כי אם תוצאות פוטנציאליות שבפסיכולוגיה המודרנית עמדו עליה היטב ברוח דבריי למעלה. כך למשל מפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות" את דבריו של פרופ' צבי זמישלני, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה: "לרוב, האנשים מתאהבים במי שנמצא במעגל הקרוב אליהם. אדם נורמטיבי היה משתמש במנגנוני הטאבו ועוצר את עצמו. על פניו נראה שמדובר בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. מדובר בדפוס אישיות קבוע המאופיין בהתנהגות לא מוסרית, אימפולסיבית ועבריינית". בתשובה לשאלה איך סבא יכול לבצע פשע כזה נתעב ולהמשיך להתנהג כרגיל? השיב פרופ' זמישלני: "כשאדם פועל ללא מצפון וללא כל ניסיון לשלוט בדחפים שלו הוא מסוגל גם לרצוח. בתפיסת העולם הזו אם מישהו מפריע, צריך להיפטר ממנו".
    לגבי "המעקב אחר המשפחה": כידוע, פרטי הפרשה הותרו אתמול לפרסום על ידי בית המשפט ברמלה לבקשת המשטרה, בעקבות חשיפת הפרשה במלואה בעיתון הצרפתי הנפוץ "לה פריזיאן".

    למשה גולדבלט,
    נניח שאתה צודק והיתה כאן עוד תאונה אחת מתוך רבות מספור. מה דעתך כמשפטן על האמירה של הסב רוני לאימו ויויאן כאשר לקח את רוז הקטנה מביתה, כי זו הפעם האחרונה שהיא רואה אותה?
    מעבר לכך, בדברי לא נכנסתי לשותפות האם למעשה. וכאמור לעיל, בירור התמונה העובדתית נחשף לפרוטרוט. התמונה יכולה להשתנות בפרטים כאלה ואחרים שעוד ייחשפו, אבל בגדול התמונה כבר תלויה על הקיר במוזיאון החברה.

    לאיריס,
    השאלות שאת מעוררת הן חשובות ומרתקות, כדרכך בעולם המשפט. הקשר לרצח אחות החשוד העיקרי ראוי לבחינת חוקרי המשטרה.
    מהדיווח הבוקר בעיתונות הישראלית עולה כי לדברי הסבתא איזבל רוז הקטנה ביקשה להישאר עם הסבתות האהובות בצרפת, אך "השופטים אפילו לא ניסו להקשיב לגרסת הסבתות", סיפרה אתמול הסבתא איזבל בעצב. מארי התעקשה לקבל את בתה, והרשויות הצרפתיות העניקו לה את החזקה על הילדה. בדצמבר אשתקד הגיעה מארי עם רוז לארץ.
    מעבר לכך, בשום מקום בתנ"ך גילוי עריות לא מצוין כנורמה מוסרית וערכית חברתית ראויה למופת. כך שאינני יודע מהן תופעות הלוואי, אבל איך אמר אתמול ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד? "מתנפצת פה האשליה שאנחנו לא כמו עמים אחרים. אנחנו לא אוסטריה ולא ארה"ב?", הוא תמה. "חשבתי שאנחנו חברה יותר סולידרית והנה מסתבר שהפכנו להיות חברה מנוכרת".

    לחנה בית הלחמי,
    אינני מבין מדוע לדעתך "השכנים, בני המשפחה, המכרים, הרווחה, המשטרה ומערכת המשפט הם שסייעו כמעט פיגורטיבית להתעללות ולרצח רוז". אשמח אם תסבירי למה כוונתך, מבלי להפנות לאתרים כאלה ואחרים. אגב, שכחת להזכיר גם את התקשורת ואת מוקד מד"א בהפניית האצבע המאשימה הזאת.

    לרז,
    אני לא יודע מה אתה רוצה ממני, אבל כל מה שכתבתי הוא בגדר הבעת עמדה מזווית ראיה אישית וצדדית.

    לנופלת,
    את טוענת כי "מה שבצרפת מתקבל בתוך המערכת המשפטית, נראה בעיניך היהודיות כסטייה וריקבון מוסרי".
    הבעיה שלי איננה בהכרח עם השופטים הצרפתים, אלא גם עם השופטים הישראלים שהיו פוסקים על פי אותם קני מידה מערביים. כפי שציינתי בסוגריים.

    לאביבה,
    ראי נא פיסקה שנייה בתשובה לאיריס.

  14. יניב הגיב:

    הקשר הסיבתי "נראה לעין" במקרה זה רק למי שמראש מחשיד כל סטייה ממבנה משפחתי רגיל. הסטייה, כנראה, בעיני המתבונן.
    לגבי הראיון עם המומחה לפסיכיאטריה, עם כל הכבוד שאני רוכש לדיסציפלינה הזו, אין ערך לאבחון פסיכיאטרי שנעשה שלא על סמך התרשמות בלתי-אמצעית מן המאובחן. שים לב איך האבחון הולך והופך ממהוסס (לרוב… על פניו…) לבוטח (מדובר בדפוס… קבוע) ומשם הדרך לתלייה בכיכר העיר קצרה (כשאדם פועל [כך] הוא מסוגל גם לרצוח). בל נשכח שהפסיכולוגיה המודרנית גם הגדירה את שמירת המצוות כהפרעה כפייתית.

    והעובדה שפרטי הפרשה הותרו לפרסום על-ידי בית המשפט אין משמעה שיש בידיך נתונים לגבי מאפייני התנהגותה של רוז זצוק"ל (הסתובבה כל הזמן… היתה שקטה למדי) או על מחשבותיה הפנימיות (צעקה 'הצילו' מבפנים, ציפתה לתשומת לב מאימה).

    למגיב האלמוני – אני מסרב לבוש ולהיכלם עד שתסביר לי מדוע עליי לעשות כן. לגבי קריאתך לחזור בתשובה – אשמח לשקול זאת אם תצטרף.

  15. גולדלבט משה הגיב:

    כל מה שאתה חושב שאתה יודע ען המקרה מקורו בהדלפות וממידע שנמסר על ידי המשטרה.
    ללא עיון בתיק החקירה אני לא מתחיל אפילו לדעת
    או לשער השערות
    זה נכון לא רק לחקירה זו אלא בכלל. הפער בין מה שנקבע בשלב מאוחר לבין החומר הראשוני הוא לפעמים עצום
    חוץ מזה שאני תמיד חשדן במיוחד ביחס למשטרת ישראל

  16. חנה בית הלחמי הגיב:

    שאצל משפחות חילוניות פדופיליה, גילוי עריות והתעללות בילדים הן נורמטיבית? ובכן, אתה קצת מתבלבל בקהלים. הפכת אותם.

    לגבי השאר – אתה מוזמן לבלוג שלי שם התייחסתי לכך בהרחבה. שני קליקים בעכבר ואתה שם. מספיק לשמוע את השכנה ממודיעין מספרת על צרחות של הילדה בעת התפרצויות זעם של הסב ומכות שהיא לא דיווחה עליהן, או לראות את התנהלות הרווחה ותיזמוניה, כדי להבין מי אשם. יש חריגים בחברה. בכל חברה. תפקידנו כחברה להגן על חסרי הישע – כשלנו שם. הסביבה והרשויות ש"מנרמלים" את ההתייחסות אל החריגים – נושאים עליהם אשמה לא פחותה מזו של המתעללים עצמם. ולטעמי, מי שמדחיקים, מסתירים וטומנים את הראש בחול – גם אשמים בהנצחת הבעיה. וזה מה שאתה אומר, בעצם: אצלינו, הנורמליים, המאמינים וכיו"ב – אין כאלה דברים.
    ובכן – יש. עם ריבית דה ריבית. היות ובתקופה מסויימת עסקתי בחשיפות שכאלו, הרי שאני יודעת שככל שהמשפחות יותר סגורות בקבוצה, בעיקר דתיות – כך הזוועה גדולה יותר שכן הגיבוי שהמתעללים מקבלים מהסביבה מעצם ההשתקה וה"בושה" הקדושה – גדול יותר.
    צא ולמד.

  17. ש. קדוש הגיב:

    מדוע את מדברת באופן גורף וכוללני תוך כדי האשמות גורפות לככככככללללל החברה הדתית, החילוניתתתתת, מערכת המימסדדדדדדדדד, הכנסת ראש הממשלהההההההה וכללללללל ההורים , תגידי, עם יד על הלב, מה את בעצם אומרת?
    מה את צועקת????????? קחי לך נושא אחדדדדדד ותצעקי עליווווווו, מרוב צעעעעעעקקקקקותתתת לא שומעעעעיייים כככככלללללווווווםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

  18. אורי פז הגיב:

    משה,

    כבר למדתי מזמן, שאנחנו העיתונאים שוכחים לא פעם שאנחנו רואים רק את מה שנותנים לנו לראות. יכול להיות, שמה שאני רואה בכל הטרגדיה המחרידה הזאת של רוז הקטנה זה רק פן אחד מני רבים. בהחלט יכול להיות.

    חנה,

    אל נא תוציאי את דברי לאהרן מהקשרם. אהרן טען כי גם במשפחות דתיות כשרות ישנן תופעות אלימות קשה מהסוג הנדון, ואני טענתי שגם אם יש, התופעות הללו לא יונקות או מושפעות מתוך ציוויים דתיים נורמטיביים או מקובלים, אלא מהווים סטייה מכל בחינה שהיא.

    אני אישית נוטה להסכים איתך כי "תפקידנו כחברה להגן על חסרי הישע". האם רשויות הרווחה ואכפת החוק מסוגלים לכך? מזמן ידענו שלא ולא, ואין לנו על מי להישען אלא רק על אבינו שבשמים. רק על החינוך המוסרי והערכי של בני העם הזה.

  19. איריס הגיב:

    ניראה לי שאין מקום להודעות מרובות סימני הקריאה פה שמשרות אוירה של צעקות על חנה, שבסך הכל אמרה דברים נכוחים ונכונים.

    הויכוח העתיק על השאלה באיזה מגזר יש יותר מופרעים וסוטים לא עלה מצידה. באשר לנורמות הדתיות, נידמה דוקא שאין ויכוח פה בשרשור שהן לא קוימו, וגם לא נורמות פליליות אזרחיות.

    סתם, לעניין של סגנון.

  20. אורי פז הגיב:

    אבהיר כי אין לי כל קשר למגיב האלמוני עם סימני הקריאה בדיאלוג עם חנה, ואינני מתכוון לצנזר כאן תגובות של איש מהמגיבים, אלא אם הן פוגעניות במידה לא סבירה לגופו של מגיב זה או אחר או אדם זה או אחר מחוץ לבלוג.

    אני גם סבור שהתגובות לא ראויות ומגיעות עם מטען של קשרים קדומים עם חנה ממקומות אחרים, אבל אין לי שליטה עליהן. יחי חופש הביטוי.

  21. טליה הגיב:

    הילדה רוז בעצם נימצה בתיק בתוך נהר,מכוון שאביה המיתולוגי העיף לה סתרה ביזמן שישבה במכונית והרג אותה אמא שלה,האב הביולוגי שלה,אחיותה החורגות לא סבלו אותה ומיררו את חיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s