ד"ר מיכאל ויגודה, ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים, תקף בסוף השבוע את העדפת השופטים "להביא פסיקה זרה ולהציג ספרות לועזית"
"מעמד המשפט העברי בבית המשפט העליון הולך ומידרדר בשנים האחרונות בשל בורות של השופטים". כך העיד אתמול ד"ר מיכאל ויגודה, ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים. לדבריו, המצב כה עגום ש"המשפט העברי אינו מקבל בשנים האחרונות את המעמד הראוי לו ורוב בתי המשפט לא נזקקות לו".
הדברים נאמרו לרגל שיתוף הפעולה עם מכללת "שערי משפט", המוציאים לאור גיליון פרשת שבוע ברוח המשפט העברי, במטרה להחדיר לתודעה ולפרקטיקה המשפטית את ההזדקקות למקורות ישראל ואת החשיבות של מקורות אלו. בין כותבי המאמרים נמנים שופטי בתי המשפט מכל הערכאות, כמו גם דיינים, חוקרי משפט ועורכי דין. הגיליונות שבעריכת ד"ר ויגודה וד"ר אביעד הכהן, דייקן המכללה, מתפרסמים באינטרנט ומופצים לפרקליטים, משפטנים ושופטים כדי להטמיע את המקורות היהודיים בפסיקת בתי המשפט.
"להרבה מהשופטים חשוב להביא פסיקה זרה ולהציג ספרות לועזית והם אינם משקיעים מאמץ כדי לברר מהי עמדת המשפט העברי, הגם שחוקים המייצגים בעיני רבים מאיתנו את המודרנה והליברליזם מסתמכים על המשפט העברי", טוען ד"ר ויגודה. הוא מוסיף כי "ראוי שתהיה התייחסות לנכס התרבותי העתיק והמקיף ביותר של עם ישראל גם בתחומי המשפט".
פורסם בעיתון "מקור ראשון", ה' באלול תשס"ח, 5.9.2008, עמ' 7
פאזל 
"כי-ימצא איש נער בתולה אשר לא-ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו. 29 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו-תהיה לאשה תחת אשר ענה לא-יוכל שלחה כל-ימיו".
כלומר, העונש על אונס הוא תשלום פיצוי לאבי הנערה על הפגימה בציוד, וכעונש נוסף לאנס, מכריחים אותו להתחתן עם הקורבן.
אכן, מה שחסר לנו זה עוד קצת משפט עברי בחיים.
בספר דברים, בפרשת כי תצא, נאמר "כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא ארשה ותפס אותה ושכב עמה… לו תהיה לאישה תחת אשר ענה לא יכול לשלחה כל הימים" (דברים כב, כח-כט). החוק מתייחס למעשה של פיתוי נערה בתולה, גם אם היחסים היו בהסכמה – "ושכב עמה" בניגוד ל'שכב אותה' אצל דינה. מעשה הפיתוי מוגדר כעינוי. גם הוא מעשה אלים, מכיוון שהאחריות מוטלת על הגברים לא להרבות זנות בארץ. התורה רוצה לתת אפשרות לשיקום המעמד האישי של הנערה המפותה שעברה עינוי, עבורו היא עלולה לשלם מחיר יקר. היא עלולה לֵהפך לעזובה או לזונה בחברה בה הבתולים הם קריטריון הכרחי למי שרוצה להינשא בכבוד.
הפתרון שמציעה התורה לאונס הוא לקיחת הנאנסת לאישה בידי האנס, בתנאי שהנאנסת חפצה בכך (לפי הפרשנות המסורתית), ופיצוי על מוהר הבתולים האבוד. בכך נפתרת בעייתה החברתית הקשה ביותר של הנאנסת להחזרת כבודה ומעמדה החברתי בחברה המסורתית – הפיכתה לזיווג בלתי נחשק בעיני חתנים פוטנציאליים והבטחת פרנסתה של מי שאולי היתה נדחית על-ידי סביבתה. זאת בנוסף לענישת האנס בחיוב הנישואין לה ובאיסור לגרשה שלא מרצונה לאחר מכן. הקנס הכספי הגבוה והצורך לפרנס את הנאנסת לאורך כל ימי חייו, אמורים לרסן את האנס הפוטנציאלי.