משפח רמון

הביקורת הנוקבת של מבקר המדינה על פעילותן של פרקליטת מחוז ת"א עו"ד רות דוד-בלום והתובעת עו"ד אריאלה סגל-אנטלר בדו"ח האזנות הסתר ב'פרשת רמון' מעלה שוב את השאלה עד מתי יפעלו פקידי רשויות אכיפת החוק במגמה הפסולה אך הנפוצה לאחרונה במסדרונותיהם: להעמיד לדין נבחרי ציבור בכל מחיר אפשרי בציפייה סמויה לקידום אישי * לרות דוד ולאריאלה אנטלר ה"הרפתקה" הזאת עלתה היום בכיסא שלהן בשירות הציבורי, עד ששתיהן עתרו לבג"ץ נגד ההמלצות "האישיות הפוגעניות" של מבקר המדינה

עו"ד רות דוד-בלום. "מסקנות אישיות פוגעניות"?

דו"ח מבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, החושף ליקויים משמעותיים בטיפולן של המשטרה והפרקליטות בתוצרי האזנות הסתר בעניינו של שר המשפטים לשעבר חיים רמון, מעלה חשש כבד לשימוש מעוות בסמכויות שניתנו לרשויות האכיפה בישראל. בדמוקרטיה מתוקנת, אפילו בישראל, דו"ח כזה צריך לחולל שידוד מערכות, ולזעזע את אמות הסיפים בכל הנוגע לתפקודן של רשויות אכיפת החוק במדינה.

"ליקויים אלו נבעו בעיקרם מכשל אישי של בעלי התפקידים שעשו במלאכה ומאי-קיום הכללים על ידי אותם בעלי תפקידים, ולא מכשל מערכתי או ארגוני", קובע המבקר ומתכוון לומר ש"השיטה דווקא בסדר – אך האוחזים בהגה אשמים". המבקר מתאר בדו"ח, העוסק בתופעת האזנות הסתר בחקירות פליליות ובייחוד ב'פרשת רמון', כיצד המשטרה והפרקליטות מטילות זו בזו את האשמה למחדל שבגינו לא הועברו לסנגוריו של רמון חומרי חקירה שעלו בשיחות האזנות הסתר – וקובע כי שתי רשויות אכיפת החוק אחראיות למחדל.

ראש יאח"ה לשעבר תנ"צ מירי גולן וראש צוות החקירה סנ"צ ערן קמין פעלו בניגוד לנהלי המשטרה, בייחוד בתיק כה רגיש מבחינה ציבורית, בכך שלא וידאו ששיחות רלוואנטיות ו"נוגעות" יתומללו או יתוקצרו, ושדפי ההפקה יועברו לעיון הפרקליטות. ואילו פרקליטת מחוז ת"א, עו"ד רות דוד-בלום, הגישה כתב אישום בלי ששקלה את כל העובדות הנוגעות בדבר, והתובעת עו"ד אריאלה סגל-אנטלר שהתה בחו"ל בעת הגשת כתב האישום וכתוצאה מכך לא הכינה בעצמה את כתב האישום ולא בחנה את כל החומר הרלוואנטי. המבקר קובע כי תקלות אלה מצביעות על כשלים אישיים של ארבעת המעורבים, בגדר "רשלנות ממשית" ו"יש לשקול אם יש להסיק מסקנות אישיות כלפי המעורבים".

אמנם עוה"ד דוד-בלום טוענת להגנתה כי "מקור התקלה איננו בהפרת שום נוהל כתוב או משתמע של פרקליט המדינה או בהפרת הנחיה של בית המשפט העליון", כטענת דובר משרד המשפטים בתגובתו לדו"ח. אולם המבקר שב ומדגיש בעמ' 50 בדו"ח כי "הפסיקה והנחיית פרקליט המדינה חייבו את הפרקליטה לעיין בכל חומר החקירה, לרבות בחומר שאספו גורמי מודיעין, לפני הגשת כתב האישום". ברור שאם לא הייתה הנחייה כזאת, היא גם לא יכולה הייתה להיות מופרת על ידי עוה"ד רות-בלום. המבקר דוחה את הטענה בפירוש וקובע שהייתה הנחייה, והיא הופרה. העובדה שדובר משרד המשפטים חוזר שוב על הטענה שנדחתה, איננה רק הטעייה אלא טמיעת הראש בחול כבת-יענה במקום הפקת לקחים. בדיוק כמו שהעתירה לבג"ץ לביטול מסקנות דו"ח המבקר היא פתטית מצד מי שאיבדו את עולמם, השוכחים כי כל תפקיד שבליבו שכרון-כוח בחריצת גורלות אדם מותנה במחיר הנשיאה בגודל האחריות.

לא נותר אלא לתהות האם גם עוה"ד דוד-בלום וסגל-אנטלר פעלו מתוך אותה המגמה הפסולה אך הנפוצה לאחרונה במסדרונות רשויות אכיפת החוק – להעמיד לדין נבחרי ציבור בציפייה סמויה לקידום אישי בעתיד. לרות דוד ולאריאלה אנטלר ה"הרפתקה" הזאת עלתה היום בכיסא שלהן בשירות הציבורי, עד ששתיהן עתרו לבג"ץ נגד המסקנות "האישיות הפוגעניות" של מבקר המדינה.

במישור העקרוני, מחד השימוש בסמכות הקיצונית של האזנות הסתר הוא כלי מרכזי במאבק בפשיעה (בעיקר בפשיעה המאורגנת), ומאידך אין להשתמש בכוח הדורסני שהסמכות הזאת מקנה. בידי המשטרה והפרקליטות הופקדה הזכות להגן על הציבור ולהבטיח את שלומו, אבל דווקא בגלל שההגנה על הציבור משמעותה לא פעם פגיעה קשה בזכויות הפרט – מוטלת על כתפיהם גם אחריות גדולה להיזהר בהפעלת הסמכויות שיש בהן כדי לפגוע בזכויות אלה. שבעתיים חשוב להקפיד על כך בהאזנות סתר, הנעשות ללא ידיעת המואזן וגורמות לחדירה לצנעת הפרט ולפגיעה בפרטיות סביבתו.

למרות שדו"חות רבים של מבקרי המדינה העידו בעבר על שימוש מוגזם בהאזנות הסתר ועל בקשות שהוגשו לשופטים בלא שיקול דעת מספיק, ולמרות שהוקמו ועדות שונות שבחנו וגיבשו המלצות בנושא – עדיין אור השמש ממשיך לחטא את הרשלנויות והכישלונות של רשויות אכיפת החוק ביישום המדיניות הראויה במספר פרשות שנבדקו ובעיקרן 'פרשת רמון'. עד כי נדמה שהגיע יומו של שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן להקים גוף מבקר חיצוני על תפקודה של הפרקליטות. בזכות הדו"ח של המבקר לינדנשטראוס הגיע הזמן לאמץ את קריאתם של המשפטנים הבכירים – הפרופסורים אמנון רובינשטיין ומני מאוטנר והשופטים עדנה ארבל ובועז אוקון – למנות גוף מבקר חיצוני ונטול פניות (אומבודסמן) לפרקליטות, כדי שיהיה פיקוח בסיסי על המוסד רב העוצמה הזה ויטופלו הכשלים המתרחשים בו בכל הנוגע להעמדה לדין. דו"ח המבקר מוכיח שקיים צורך מיידי במינוי גוף מבקר שמסוגל לטפל כראוי בכשלים אלה, ואולי עוד יחזיר את אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק ויחזק את הלגיטימיות הציבורית בפעילותם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה משפט שדה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על משפח רמון

  1. פינגבאק: הפרקליטים שובתים והציבור אדיש | פאזל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s